שלום הרב,
אנו מתקרבים בעז״ה לאפשרות לבנין קבע עבור קהילתנו שבעז״ה תאפשר לנו להתפלל ביחד בימות השבוע, וכן לקיים כולל קהילתי בערבים (עד עכשיו התפללנו בגן ילדים שלא זמין עבורנו במשך השבוע).
עלו שתי שאלות שרציתי להתייעץ עם הרב לגביהן, בנוגע ל1) קבלת תרומות מנוכרים 2) שימוש באזור שמעל לארון קודש.
תרומות מנוכרים
קיים קשר בין אחד מחברי הקהילה לבין ארגונים ואנשים נוצרים בארצות הברית, ובעבר ביקש לדעת לאיזה צרכים ארגונים ואנשים אלו יוכלו לתרום. אמנם הרמ״א פוסק (יו״ד רנד:ב) ש״אם מנדבין דבר לבית הכנסת מקבלים מהם״ מידי דהוה במקום קרבן, אבל האם היתר זה נאמר דווקא במקום שהנוכרי מנדב בעצמו, או שניתן גם לפנות אליו לצורך תרומה? במידה ומותר, היאך מקיימים למעשה את דעת השו״ע (יו״ד רנט:ד) ״והוא שיאמר בדעת ישראל הפרשתי אותה״?
ראיתי מחל׳ בקרב הפוסקים לגבי האפשרות לרשום את שמות התורמים במקום כשלהו בבית הכנסת: האם לדעת הרב יש בזה בעייה? האם קיימות הגבלות אחרות על תרומות מסוג זה?
בנוסף, ראיתי המחלקים בין נוצרים בדעות השונות (מבחינת האמונות ודעות שלהם לגבי ישראל): איזו שאלות צריכים לבחון בתחום זה?
שימוש במקום שמעל לארון הקודש
האופציה שניתנה לקהילה לבנין בית כנסת היא למעשה קניית שטח בתוך מבנה מסחרי בשכונה. חלק מהבנין כבר מאוכלס לצרכים שונים (מועדון כושר, משרדים ועוד). חשבתי שמדובר על מצב דומה למה שעולה ברמ״א (או״ח קנא:יב) ״וכל זה דוקא בב"ה קבוע שנבנה מתחלה לכך אבל בית שיחדו לאחר שנבנה לב"ה מותר לשכב עליו (פסקי מהר"י):״
מהמ״ב שם (ס״ק מא ומב) עולה שגם במצב זה, אסור אם יש תשמיש מגונה, וגם אם לא, ״שומר נפשו ירחק מהם, ובפרט במקום שהוא נגד ההיכל״. למיטב ידיעתי, בקומה שמעל לבית הכנסת המיועד קיים מועדון כושר: האם דבר זה נחשב תשמיש מגונה? האם לדעת הרב צריך להפעיל את הכלל של ״שומר נפשו ירחק מהם״. הקהילה מחפשת כבר זמן רב לבנות בנין (כנראה שתהליך עם העירייה לא יתקדם בשנים הבאות) והאופציות האחרות אינן טובות מבחינת צרכי הקהילה.
בתודה מראש
שלום הרב […],
בעניין שאלתכם על בניית בית כנסת מתרומות גוים ומתחת לחדר כושר
מזל טוב לרגל המעבר לבנין הקבע, ובעזרת השם קול התורה והתפילה יישמע בקהילה מתוך שמחה ורוממות
לגבי שאלותיכם – שאלות חכם
אמנם באופן כללי קבלת צדקה מגוים אסורה (גמרא בבא בתרא י: שולחן ערוך יורה דעה רנד א-ב), אך תרומה לבית הכנסת מותרת (גמרא ערכין ו:) משום שהיא כמו קרבן שגויים כן יכולים לנדור ולנדב (תוספות בבא בתרא ח. ד"ה "יתיב"), כיוון שנדרים ונדבות אינם מכפרים כצדקה (הגהות אשרי בבא בתרא א, לו). וכך נפסק להלכה (רמ"א שם סעיף ב).
אמנם שם בסוגיא מבואר שתרומה לבדק הבית לבית המקדש אסורה, ובשבילי דוד (יו"ד רנד, א) כתב שתרומה לבניין בית הכנסת חשובה כתרומה לבדק הבית לבית המקדש שאסורה וחש לדבריו בשדי חמד (כמובא בכף החיים אורח חיים קנד, פו), אך בשו"ת חתם סופר (יורה דעה ב, רכה) היקל בכך ובשו"ת יביע אומר (ז, כב) כתב ש"לענין הלכה לית דחש להא" וכך פסק להקל גם בשו"ת ציץ אליעזר (יח, סו).
כשהרמב"ם ניסח דין זה הוא כתב (מתנות עניים ח, ח) שמקבלים מהם לכתחילה ובגמרא לא הוזכר חילוק בין תרומה שיזם הגוי לבין בקשה שהגיעה מישראל, ולכן למעשה פוסקים רבים כתבו שמותר גם לבקש מגוי תרומה לבית הכנסת (שו"ת קול אריה אורח חיים יד, שו"ת אבני צדק אורח חיים יד, שו"ת תשורת שי א טו), אולם יש שהסתייגו מכך וכתבו שאף שאינו אסור הירא את דבר השם ראוי להימנע מכך (שו"ת בית שערים אורח חיים סא. וכן הסיק בשו"ת יביע אומר אורח חיים ז, כב) אך מצד הדין הדבר מותר.
כעיקרון ההלכה היא שהתרומה צריכה להיעשות דווקא כאשר הגוי אומר שהוא תורם אותה "בדעת ישראל" (ערכין ו. שולחן ערוך יורה דעה רנט, ד) וזאת כדי לוודא שהגוי לא הקדיש אותה לגבוה והיא אסורה בהנאה [כדעת רש"י (שם ד"ה טעונה) והרמב"ם (מתנות עניים ח, ח)] וכן שלא ייחד אותה למטרת עבודה זרה (כדעת הטור שם סוף סימן רנט), אך למעשה בימינו כתב ערוך השולחן (שם, יד) "ונראה לי דעכשיו לא שייך זה דכוונתם לשמים ולא לשם קרבן אלא לנדבה לבית הכנסת וכן המנהג" וכן כתב בשו"ת יביע אומר (שם) "אפשר שבזמן הזה סתמא דמילתא כוונתו כדעת ישראל", ולכן למעשה בימינו ניתן לקבל את התרומה גם אם אין אמירה מפורשת "בדעת ישראל" אלא אומדים שמן הסתם דעתו הייתה לשם בית הכנסת.
ועיין ציץ אליעזר (יח, סו, ה) שלמד מדברי הרמב״ם (מתנות עניים ח, ח) שלצורך בנייה בירושלים (כולל בבית כנסת) אין לקחת תרומות מגויים. אמנם להלכה המנהג להקל גם בזה.
בשו"ת יד יצחק (ג, רעא) כתב שלא להזכיר את שם תורם גוי משום שלמד שרק לישראל התירו להזכיר שמו כדי ליתן שכר לעושי מצווה ולפתוח דלת לעושי מצווה (שו"ת הרשב"א א, תקפה, שהוא מקור הרמ"א ביו"ד רמט יג כמבואר בנקודות הכסף שם) ולדבריו טעמים אלו לא שייכים בגוי, והביא דבריו בשו"ת יביע אומר (שם ס"ק ז), ופסק בדומה לדבריו. ועיין בסעיף הבא לגבי "לא תחנם". אמנם, לא ברור שיש בכך איסור. עיקר העניין הוא שלא יביא לקירוב ולחיזוק דעות ודתות של הגויים.
כאשר מדובר על תרומה מגויים שהם נוצרים: אמנם עצם התרומה מותרת מעיקר הדין משום שהעיקר להלכה שמותר לקבל טובה בחינם גם מעובדי עבודה זרה (רש"י עבודה זרה נא: ד"ה "נהנין", וכפשט השו"ע יו"ד קמג, ג כפי שהבין הש"ך שם ס"ק ה), אך הזכרה לשבח של ארגון או מוסד שעניינו עבודה זרה על כך שתרם לבית הכנסת אסורה משום "לא תחנם" (גמרא עבודה זרה כ. יורה דעה קנא, יד). כמו כן, כיוון שטעם האיסור זה של "לא תחנם" הוא "מפני שגורם להדבק עמו וללמוד ממעשיו הרעים" (רמב"ם הלכות עבודה זרה פרק י הלכה ד) הרי שאם מטרתם בתרומה כדי לחזק אצלנו את דרך הדת שלהם, וכל שכן אם יש כאן כוונה לאפשר פעילות מסיונרית אז צריך להיזהר. ולכן נכון לא לפרסם את שמם "וצריך שיהיה החכם עיניו בראשו של דבר" (שו"ת ציץ אליעזר חלק יח סימן סו).
לכן, לסיכום הלכה למעשה
מותר לבקש מגויים תרומה לצורך בניית בית הכנסת, אף שיש מסתייגים מכך. אך נכון שלא להזכיר את שמם על גבי לוח במבנה וכדומה.
תרומה מגופים נוצריים מותרת עקרונית אם לא מזכירים אותה, אלא שלמעשה לפני שמקבלים אותה יש לוודא שאין מאחוריה כוונות זרות של קירוב בין ישראל לעובדי עבודה זרה וכל שכן שיש להיזהר מכוונות מסיונריות.
יש מקום לדון האם חדר כושר הוא תשמיש של גנאי, משום שמתאמנים שם גברים ונשים בלבוש שאיננו צנוע, או שמא אינו מוגדר תשמיש של גנאי משום שאינו גנאי כמו בית הכסא ובית המרחץ וכדומה [ועי' מרדכי (שבת פרק ראשון רמז רכח) "יש ליזהר מלהשתמש שם תשמיש (קבוע) של גנאי כגון לשכב שם" וכן פסק בשולחן ערוך ]
מכל מקום, בענין זה של שימוש בחדרים שמעל בית הכנסת, נחלקו הראשונים היכן בדיוק יש לאסור. לדעת מהר"ם (כפי שמובא במרדכי שבת רכח ובמהרי"ק קסא) האיסור הוא בכל השטח שמעל בית הכנסת, ואילו לפי דברי הרמב"ם בשו"ת פאר הדור (עד) האיסור הוא בכל תשמיש אך רק ב"מקום אשר על ההיכל" ואילו בשאר בית הכנסת "יעשה כרצונו".
להלכה השולחן ערוך (קנא, יב) פסק כמהר"ם שיש ליזהר בכל השטח שמעל בית הכנסת שלא להשתמש תשמיש קבוע של גנאי, אך השערי תשובה (ס"ק טז) הביא את דברי שו"ת פאר הדור להחמיר רק מעל ארון הקודש וכך הכריע המשנה ברורה (ס"ק מ, כפי שהבין בשבט הלוי י, לה) ובשו"ת חיים שאל (סימן כו) כתב שאם השולחן ערוך היה רואה את תשובת פאר הדור היה קובע הלכה כמותו ועל סמך זאת הורה להקל בשו"ת יביע אומר (ו, כו), וכן היקל בשו"ת שבט הלוי (י, לה) בכל מקום שבו יש עוד סניף להקל, והרב אלישיב (קובץ תשובות ג, כא) היקל במקרה שייחדו את הקומה התחתונה לבית הכנסת לאחר שבנו את הקומות מעליו.
למעשה, אמנם לכתחילה יש להקפיד על פסיקת השולחן ערוך, שלא ייעשה שימוש של גנאי מעל כל שטח בית הכנסת, אך במקום שאין אפשרות אחרת להתכנס ללימוד תורה קהילתי ולתפילה במניין, הרי שניתן בהחלט לסמוך על תשובת פאר הדור ועל האחרונים שהכריעו כמותו ולהקל כל עוד לא נעשה שימוש ישירות מעל ארון הקודש, [ואף שלדברי הט"ז (ס"ק ד) טינוף מעל בית הכנסת מפסיק ומונע מהתפילה לעלות לשמיים ולפי זה "אין לעשות כלל בית הכנסת אם יש למעלה ממנו דבר מאוס", ניתן להקל גם בכך על סמך האחרונים שדחו דברי הט"ז (עיין שעה"צ כב, שו"ת ארץ צבי לא ושו"ת שבט הלוי א, כז)].
על כן, לסיכום הלכה למעשה כיוון שלא ניתן למצוא מקום אחר המתאים לצרכי הקהילה, יש להקל להשתמש במתחם המדובר, ולהקפיד למקם את ארון הקודש במקום שבפועל לא עושים מעליו שום שימוש [כגון: כי יש שם ארון כבד. וכדאי גם לדבר עם הנהלת מכון הכושר ולהסביר להם את הענין, ובמידת הצורך גם לשלם להם עבור שינוי שיעשו עבורכם כדי שלא יתקיים שימוש מעל ארון הקודש].
בהצלחה רבה בע"ה
הורדת PDF
האם לפי דעת הרמב"ם/ראב"ד, יוצאים ידי חובה בתכלת לפי דעת התוספות – או שיש פה בעיה של בל תוסיף? אם אין בעיה, לכאורה מי שהולך עם תכלת נכון שיחמיר כדעת התוספות?
הזמנו מיקרוגל מהחנות אבל הוא לא עבד. שלחנו לבדיקה, והחברה דרשה שאם אצלם הוא יעבוד אנחנו נשלם את המשלוח. אצלם הוא עבד. אחר כך, כשהם החזירו לנו את המיקרוגל, הוא הקפיץ את החשמל והפסיק לעבוד. הפעם החברה החליטה לקחת אותו אליה על חשבונה, ולתת לנו חדש. מי חייב לשלם על המשלוח הראשון במקרה כזה?
לסטודנטית יהודייה בחו"ל יש שותפה לא יהודייה לחדר בפנימייה של האונטברסיטה. לכן, בתחילת הסמסטר היא קבעה שם מזוזה בלי ברכה. עכשיו הסטודנטית הלא יהודייה עוזבת את החדר. האם כעת צריך לעשות משהו במזוזה?
האם מותר למבוגר לשחק עם לגו בשבת, אם הדבר מסב לו עונג ושמחת בשבת, או אם חשוב לילדים שלו שהוא ישחק אתם?
סוכה שיש לה ארבע מחיצות, אך הסכך צמוד רק לשתיים מהם, וממשיך חלקית לכיוון דופן אחרת. האם היא כשרה?
סטודנט באוניברסיטה בעיירה קטנה שבה רוב גויים ומיעוט יהודים קטן, גר בבניין דירות משותף. למיטב ידיעתו, הוא וחברו לדירה היהודים היחידים בבניין. לעניין עירוב חצירות, האם הוא יכול להסתמך על הערכתו שאין יהודים אחרים בבניין, ואם כך אין צורך בעירוב?
גבוה מעל מרכז הסוכה שלנו יש ענף עץ. האם יש מקום להקל אם קשה מאוד לחתוך את הענף?
בשו"ע אנו מוצאים את האיסור לזוג גרוש לגור באותו בית. בעיר שלנו יש לנו מתחמי מגורים מאובטחים הכוללים 20-30 בתים. אחד מבני הקהילה גר באותו קומפלקס יחד אשתו לשעבר. הוא גר בצד אחד והיא בצד השני. האם יש בעיה בכך?
דבר נפוץ הוא שנמכרות ערבות שנקטפות באדמות ציבוריות באזורים יחסית מרוחקים. מצד המציאות נראה שככל הנראה אין רשות פורמלית מהרשויות, ומאידך נקטפים משם יבול שנה אחר שנה לשימושים מסחריים ואין עוררין. האם ניתן לצאת ידי חובה בערבות כאלו?
בסוכה של שתי דפנות רגילות מקבילות (כמין מבוי). האם המוט העליון של המסגרת מועיל כצורת הפתח?
הגדוד שלנו צפוי להיות בתחילת לחימה בשבת הקרובה – ובסבירות גבוהה נצטרך לשמור על עלטה בליל שבת. האם יש עניין להדליק נרות שבת בברכה במטרה לכבות אותם באופן מיידי, או שעדיף לא להדליק?
האם בחול המועד סוכות מותר להתנדב במשימות לחיזוק ובניית התיישבות כגון- סלילת שבילים, הטמנת צינורות, סידור ערוגות, סיקול אבנים ועוד, ביישוב שקם לאחרונה? והאם יש היתר לעבוד בעבודות חקלאיות פשוטות / איסוף זבל ביערות קק"ל?
איך נוהגים בימי סליחות כשיש ברית בבית הכנסת? ואם לא אומרים תחנון בסליחות, האם גם שאר המניינים ג׳׳כ אין אומרים תחנון?
שכנה שלי עושה סוכה בחצר שלה עבור כל המשפחה. חלק מהסוכה נמצאת מתחת לאילן ש"צלתו מרובה מחמתו". היא שמעה שאם יש מרחק ארבע אמות בין העץ לסכך אז אין בעיה. כעת השכנה שאלה אותי אם הסוכה כשרה. מה דעת הרב? האם אכן יש שיטה כזאת בפוסקים?
במילואים שלנו, כשאנחנו מנסים לארגן מניין למנחה גדולה, כמעט בלתי אפשרי למצוא אנשים. לעומת זאת, כשאנחנו מארגנים בסמוך לשקיעה, הסיכויים למניין גדלים – אבל גם יש סיכון מסויים שתהיה הקפצה בזמן הזה לירי ואז נפסיד תפילת מנחה. האם שווה לקחת את הסיכון להפסיד תפילה לגמרי בשביל הסיכוי לתפילה במניין, או שעדיף מראש להתפלל מנחה גדולה ביחיד?
מהו מעמדו ההלכתי של הסכם רכישה חוזרת (repurchase agreement) ? האם הוא נחשב להלוואה בריבית, קניין פשוט, או שמא משהו אחר? האם הוא נחשב לריבית דאורייתא או דרבנן?
אבא שלי לקח עבורנו הלוואה מהבנק, כי התנאים שלו להלוואה היו טובים יותר. אנחנו החזרנו לו כל חודש, והוא העביר לבנק. השאלה, האם הייתה פה בעיה של איסור ריבית, כאשר בעצם ההלוואה שקיבלנו לא הייתה מהבנק, אלא מאבא? אנחנו כמובן רוצים לכסות את כל מה שאבא שלי שילם לבנק. האם נוסף על הקרן נוכל להשאיר אצלו את הסכום שהוא שילם כריבית, בתורת מתנה?
יזם שעוסק בפיתוח אזור מסחרי בעיר גדולה, ומגיעים אליו מסעדנים ואנשי שיווק של מסעדות לא כשרות, שמעוניינים לפתוח גם בשבת או להגיש מאכלים לא כשרים. האם יש בעיה הלכתית מצידו בהשכרת המקום למסעדנים הללו?
שתיל ייחודי המשלב ליים ולימון יוריקה על כנה אחת.
האם יש בו בעיית כלאיים?
אדם שבבעלותו הפרטית חברה בע"מ. מתי עליו להפריש מעשר כספים – בעת משיכת משכורת או דיבידנדים לכיסו הפרטי, או גם מהרווח הנקי של החברה בכל שנה?
אני בונה בימים אלה אתר לצורך שיווק העסק שלי. האם צריך יהיה להשבית את האתר בשבת כך שלא ניתן יהיה לגלוש בו? ואם אפשר שיישאר פתוח, האם צריך לחסום אפשרות לרכישה בשבת?
האם נסיעה ברכב שמונחים בו מיטלטלין נקרא "משיכה" לעניין קניין? למשל, במקרה של הנחת פירות מעשר ברכב של לוי. האם לאחר הנחת הפירות ברכב, הנסיעה שלו עם הרכב יוצרת קניין על הפירות?
ליהודי שמחזיק בית ישן שאינו בשימוש, פנו נציגי כנסייה המבקשים לשכור את הבית. האם מותר לו להשכיר להם, כאשר הדבר אינו נאמר במפורש בחוזה, אך ברור שהבית ישמש לצרכי עבודת כנסייה?
קבוצת מטיילים באזורים נידחים באפריקה, מתכוונת להעביר את השבת במחנה בטבע במקום שהוא בגדר "בקעה" – אינו מיושב וללא מחיצות. האם תועיל להם הקפת המחנה בצורת הפתח לשם עירוב?
אני סטודנט לוטרינריה. כחלק מההכשרה הקלינית שלנו, אנו נדרשים לבצע ניתוחי סירוס ועיקור של בע"ח. כששאלתי את מוסד הלימודים כיצד עלי לפעול כאדם דתי, הם ענו שההנחייה לסטודנטים דתיים היא לבצע עיקור חלקי. האם זהו פתרון מתאים?
אדם שהתחייב דרך רשימה באינטרנט לתת לצדקה, וגילה לאחר מכן שאין בידו היכולת לשלם אותו הסכום. האם יש במעשיו קבלת נדר? והאם התרת הנדרים שעשה בערב ראש השנה מועילה? ואם אכן הוא זקוק להתרת נדרים, האם הוא יכול לעשות זאת דרך תוכנת 'זום'?
יהודי שגר בארץ ויש לו עסק בארה"ב, בשותפות עם עוד יהודי שגר שם. האם מותר להם להעסיק גוי שיתן מענה ללקוחות בשעה שבארץ כבר יצאה השבת למרות שבארה"ב עדיין לא?
כיום במדינת ישראל ישנם עשרות אלפי מנות זרע, עוברים וביציות, שממשיכות להישמר במרכזים מיוחדים לעניין, על אף שמסיבות שונות הסיכוי שיהיה להם שימוש הוא אפסי. עלויות השמירה והאחזקה הגבוהות מוטלות על משרד הבריאות. האם יש היתר להשמיד את החומר במידה והאדם המפקיד מפסיק לשלם בעבור החזקתו? והאם המקום ששומר מחויב להודיע לו לפני צעד כזה?
כהן הנמצא בתהליך חזרה בתשובה, בן 30 ומתקשה מאוד במציאת זיווג. כעת פגש בחורה חוזרת בתשובה אך תוך כדי התברר שהיא גרושה. היא אומרת שאמנם היא גרושה אך שלמעשה היא בתולה ומעולם לא הייתה עם בעלה הראשון. מה נכון לעשות?
במקרה שחבר או קרוב משפחה מבקש להשתמש באשראי שלי ואז מחזיר לי את הסכום בהעברה בנקאית, ואני מקבל אחוז מסוים של קאשבק (החזר כספי) מחברת האשראי על התשלום. האם יש בכך חשש ריבית?
יש לנו מניין לתפילת שבת מוקדמת ואנו זקוקים לעשירי למנין. נראה שאין מי שיוכל להצטרף מלבד חולה שאינו יכול להגיע לבית הכנסת בלי רכב. האם מותר לו להצטרף להשלים ולענות, בלי לקבל עליו את השבת, ולאחר מכן לחזור ברכב לביתו לפני השקיעה?
במהלך בדיקת הריון שגרתית התגלתה במקרה בעיה בליבה של העוברית. בזכות הזיהוי הגענו בזמן למקום הנכון שם היא נולדה בצורה טבעית וטופלה בידיים הטובות ביותר. האם יש מקום לברך בכניסה לבית החולים ברכת "שעשה לי נס במקום הזה"?
שקע פחת קפץ במהלך השבת וסיר הצ'ולנט התנתק מן החשמל. האם קיימת דרך שבה יהיה מותר להחזיר את הסיר לחיבור לחשמל – על ידי גוי למשל, או בשינוי?
אדם חתך ענפים מעץ תאנה ושם אותם בעפר רטוב עד שיצאו שורשים. לפני כשנתיים נטע אותם באדמה, ועכשיו הם התחילו להוציא פירות. האם הפירות חייבים בערלה שלוש שנים מיום הנטיעה, או שהם נחשבים כהמשך מהעץ הראשון?
ישנה לנו גינה קהילתית בה מגדלים פירות וירקות לרבות ענבים. מהם הדינים ביחס לכלאי זרעים, כלאי אילן וכלאי הכרם בחוצה לארץ?
בקשר לקביעת תאריך היארצייט למי שנמצא בביתו ללא רוח חיים: אם המשטרה והרופאים אינם יכולים לקבוע אם בן אדם נפטר ביום ב' לחודש או ג' לחודש (למשל), איך נוהגים לגבי תאריך היארצייט?
האם מותר לסופר לכתוב מגילת רות על קלף כך שבראש כל עמודה תהיה המילה "רות"?
נער שהגיע למצוות ביום השבת, קיבל את השבת מוקדם ושמע קידוש מאביו לפני שקיעת החמה. האם חייב לחזור ולומר קידוש אחרי צאת הכוכבים?
בעניין תפילין שמשמשים את כלל הבאים לבית הכנסת ואין ברשותם תפילין. היו דברים מעולם שתפילין ציבוריים הוחלפו ואבדו עקבותיהם, ולכן חשוב לנו שתהיה אפשרות לזהות את התפילין הציבוריים בגוף התפילין עצמם, האם זה אפשרי לעשות בהם סימון?
לפי השלחן ערוך (יו"ד רצ"א-א) יש לבדוק את המזוזות פעמיים בשבע שנים. האם חובה זו חלה גם על מזוזות הנשמרות היטב בצורה אטומה והרמטית? שמעתי מכמה סופרי סת"ם שעצם פתיחת המזוזות לבדיקה יכולה לפגוע במצב המזוזה…
האם יש חשש חתנות לעניין שתיית משקה אלכוהולי אצל משפחה מעורבת (שאחד מההורים הוא יהודי והשני אינו יהודי)? והאם יש חילוק בכך בין יין לבירה?
האם באופן עקרוני, לו יצוייר שהיו 'נותנים מפתחות' לאדם שומר מצוות לנהל את כל ענייני המדינה ע"פ הלכה, היה הדבר אפשרי?
אדם השתמש בשירותי חברת השמה, שיצרה עבורו קשר עם חברה מסוימת, אך האדם דחה את הצעת החברה הנ"ל והחל לעבוד בחברה אחרת. לאחר זמן מה, הוא עזב את העבודה ופנה חזרה לחברה הראשונה, והם אכן שכרו אותו.
חברת ההשמה טוענת שהם היו אלה שיצרו את הקשר הראשוני, ולכן מגיע להם עמלה. מהי ההלכה במקרה כזה?
האם ההיתר לבעל ברית להתספר לכבוד הברית בימי בין המצרים מועיל גם לתספורת יום לפני כן, כאשר אין אפשרות להסתפר ממש ביום הברית?
מה דינו של אוהל עבור תינוקות בשבת? האם מותר להזיז אותו ממקומו, והאם מותר לקפל ולפתוח אותו מחדש כדי להעביר אותו בין חדרים שונים בבית?
האם משחקים המשלבים מזל ויכולת כמו פוקר נחשבים ל"אסמכתא"? ומה בנוגע להתערבויות קבוצתיות על תוצאותיהם של משחקי ספורט? האם זה משנה אם ההתערבות נעשית מול אתר אינטרנט, וכן אם היא נעשית רק כדי להוסיף הנאה ועניין ולא מתוך ציפייה לזכות?
ככלל, בתי כנסת באוסטרליה מכוונים לצפון-מערב. בבית הכנסת שלנו כמה מניינים מכוונים צפונה, ואחד מכוון למערב. בקרוב נעשה פה שיפוצים בבניין. האם מותר לשנות את כיוון התפילה באחד מהמניינים מצפון למערב?
כמה זמן מותר לדחות להביא מת לישראל לקבורה בשעה ששדה התעופה סגור בעקבות המלחמה וכדומה?
האם כלי נעשה בסיס לדבר האסור רק אם הוא משמש את המוקצה האסור, או בכל מקרה?
מי שנוסע במונית, והסכימו שהתשלום הוא לפי המונה, ובאמצע הנסיעה הייתה אזעקה. מי חייב לשאת בתשלום הזמן שבו עצרו בצד והמתינו בשולי הכביש, הנוסע או הנהג?
נערים התרימו כסף לפרוייקט התיישבותי וקנו בטעות רכיב לא מתאים, שאי אפשר להחזירו כבר. הם מודים שהיתה בזה רשלנות מסויימת מצידם. האם לדעת הרב הם צריכים לפצות על זה, לתת כסף תמורת ההפסד לפרוייקט אחר וכד'?
אישה שצריכה לטבול, ויש לה עגיל שהיא לא מוציאה אף פעם וכואב לה לגעת בו, האם צריכה להוציא או שמא מותר לה רק לנקות ולהשאיר?
בתפקידי כרופא של חטיבה בלחימה, טיפלתי בפינוי גופת חלל שנהרג בשבת. הדם טפטף מבעד לאלונקה על מושב רכב הפינוי. מצד אחד, ידעתי שנהוג לספוג את הדם ולהביאו לקבורה יחד עם החלל. מצד שני, האם פעולה זו מותרת בשבת?
למדנו שלא מתרחשת העברת טעם במצב קר אלא אם כן מתרחשת השרייה במשך 24 שעות רצופות. מדוע אם כן אסור להשרות בשר בחלב למשך פחות מ-24 שעות, להוציא אותו, לשטוף היטב ואז לבשל אותו?
השאלתי את הרכב לגיסי לנסיעה ארוכה. במהלך הנסיעה, אירע פנצ'ר בגלגל. מי חייב בתשלום התיקון? והאם זה משנה אם התרעתי בפניו מראש שהצמיגים די ישנים ושלא הייתי נוסע איתם בעצמי נסיעה כזו?
האם מותר לעשות בחול המועד מלאכה גמורה כמו בניין, לשם קבלת ריווח חריג, כמו שהתירו מסחר במועד לשם כך?
האם מותר לקנות מוצר מזויף, כאשר ידוע לכולם שאינו מקורי אלא חיקוי זול הנמכר ככזה? ומה הדין כאשר המוצר דומה מאוד למקור אך אינו נושא את שם המותג או את סמלו?
למה אנחנו לא מברכים בברכת ההבדלה "אשר קידשנו במצוותיו וציונו"?
הישיבה שלנו קונה עגלת הגשה לחדר האוכל של התלמידים. האם מותר לחמם בה במקביל ובהפרדה (ברווח של תבנית אחת ריקה), מאכלים בשריים מצד אחד, ומהצד השני מאכלים פרווה שישמשו גם לארוחה חלבית?
האם אפשר לומר אל מלא רחמים בשבת מברכים במנחה? בראש חודש בבית הקברות?
האם שערות שצומחות ברוחב הלחי העליון, באזור שמתקרב לחזית הפנים, הן בכלל פאות הראש שאסור לגלחן כעין תער?
חללים שטבעו בלב ים ל"ע, כחללי הצוללת דקר ז״ל, האם הם נחשבים כקבורים בלב הים?
אני נוסעת לאנטרטיקה בחודש פברואר, והבנתי שיש 24 שעות של אור שמש במהלך היום באותו הזמן בשנה. כיצד עלי לחשב את זמני הימים וההשעות, למשל לגבי כניסת שבת?
האם מותר להשתמש במכונת ברד בשבת? אילו בעיות הלכתיות יכולות להתעורר ע"י שימוש במכונה כזו?
באילו תנאים מותר לצאת לשיט בספינה שכולל שיט בשבת? מה חשוב לבדוק בתכנון חופשה כזו?
מדי פעם בבית הספר שלנו מלווים ספר תורה למשפחה לצורך בר מצווה. אנחנו רוצים לשים air tag בספרים כדי לשמור עליהם. האם הדבר בעייתי מבחינת הלכות שבת?
האם ניתן לסמוך במטבח קהילתי על פיילוט ברנר שמדליק היהודי בתחילת היום ואותו אש פיילוט נשארת דלוקה כל היום(גם אם מכבים את הלהבה הגדולה)?
אדם שבשל מחלת מעי מרגיש כל היום יציאה של גזים. בדרך כלל ללא רעש וריח, אלא רק תחושה. האם יש בעייתיות עם תפילה ותפילין? האם עליו לקצר את תפילתו?
האם הרב יכול להתייחס לספקות נפוצות בהלכות עירובין/הוצאה בזמננו, ועל מה לדעתו כדאי לסמוך ועל מה עדיף שלא? בפרט בנוגע לרשות הרבים דאורייתא…
בתפילין של ראש נוצר רווח קל בין ארבעת הבתים. האם ריבוע התפילין תקין? האם התפילין עדיין כשרות?
יולדת מתעניינת באכילת השליה לרפואה. האם הדבר מותר? והאם זה משנה באיזה צורה היא נאכלת?
בקהילה שלנו יש רק מניין אחד והם נוהגים לקבל שבת מוקדם. האם יש אפשרות להדליק נרות בזמן הרגיל של כניסת שבת או שנגררים אחר הקהילה?
סטודנטית שנתבקשה לברך תפילה קצרה בטקס סיום הלימודים באוניברסיטה. הטקס יערך באולם כנסייה שלעיתים משמש גם לצרכיה של האוניברסיטה, וכן יערך בשבת. האם מותר לה להשתתף בטקס?
יש אצלנו בישיבה הכנסת ספר תורה. הסופר רוצה לתת לתלמידים לתפור את היריעות של ספר התורה. האם יש בכך בעיה?
נער בר מצוה שיום ההולדת שלו חל בשבת עצמה, האם יכול לשמש שליח ציבור לתפילת ערבית אם מקבלים שבת מפלג המנחה ועדיין לא היה צאת הכוכבים? והאם יכול להוציא אחרים ידי חובת קידוש?
נער עם אוטיזם, שחש במצוקה גדולה שיש בה חשש שיבוא לפגיעה באחרים או בעצמו חלילה. האם ניתן להתקשר בשבת למטפל כדי לסייע בידו להירגע?
אשה שהתגיירה יחד עם אמה בעודה בת שנתיים. האם חל עליה האיסור להתחתן עם כהן?
מה דעת הרב לגבי בניית מקווה כלים בגינה הפרטית של אדם? האם דיניו שונים ממקווה לטבילת אנשים?
היו רק עשרה בני אדם בבית הכנסת בתחילת תפילת מוסף. שניים מתוכם עדיין לא התפללו שחרית. האם עדיף שעשרה יתפללו מוסף ביחד, או שאולי מקיימים תפילה בציבור גם כאשר ח׳ מתפללים מוסף ושניים מתפללים שחרית?
אשכנזי שסבא שלו עלה מגרמניה. לאחר שהסב חזר בתשובה, שמר רוב 6 שעות בין בשר לחלב. הנכד מבקש לעשות התרת נדרים ולשמור 3 שעות, בטענה שלא ברור מה היה מנהג משפחתו בדורות הקודמים. האם יוכל לעשות כן?
משרד בבעלות יהודית רוכש בהזמנה קבועה ואוטומאטית (כמו הוראת קבע) עוגיות וכיבוד דרך האינטרנט. האם עוגיות חמץ שהתשלום עליהם התרחש במהלך ימי הפסח אסורות באכילה?
האם איסור "לא ילבש" תלוי בנורמות הנהוגות בחברה – ואם כן, האם יש מקום להתיר בימינו פעולות כגון צביעת שיער או הסרת שיער בלייזר לגברים?
האם מותר למכור או לקנות תלושי קנייה במזומן, בסכום נמוך מערך התלושים, או שזה אסור משום ריבית?
לשם הרחקת תנים המזיקים לצינורות ההשקיה, חקלאי מעוניין לזרוע בזיליקום בכרם. האם הדבר מותר?
סנדל שצריך לקושרו על הרגל בקשר כפול, האם מותר לעשות זאת בשבת ובחג?
קנינו בוסטרים לילדים בחנות של וולמארט. המוכרת אמרה לנו בפירוש שאין להם בעיה שמשתמשים ומחזירים ושנקבל את הכסף בחזרה. אם כוונתנו כבר בעת הקניה היא להחזיר, האם יש בכך בעיה של גניבת דעת?
אדם שאבל על אביו, ויום השלושים הוא י"ד בניסן שחל בשבת, האם יש מקום להקל לו להסתפר בערב שבת? ואם לא, אז בתוך חול המועד?
יהודי בן חו"ל המגיע לארץ לחגים, ויחגוג בארץ יום אחד, האם יכול לטוס חזרה לחו"ל יום לאחר החג – כאשר חל יו"ט שני של גלויות? האם כאשר ינחת בחו"ל יתחייב ביו"ט שני?
מי שהתפלל ביחידות, ומשום איזה סיבה שהיא דילג סוף ברכת ״אמת ויציב״, והתחיל להתפלל. מה עליו לעשות? האם חוץ מלחזור על הברכה עליו להשלים קריאת שמע שוב?
המניח תפילין בחול המועד, במקום שנהגו שלא להניח, האם עדיף שיתפלל עמידה עם התפילין ביחידות בביתו, או עדיף שיניח ויקרא ק"ש בביתו ואחר כן ילך להתפלל שחרית בציבור?
בגלל אילוצי תקצוב, עלה צורך שפועלים גויים יעבדו גם בשבת בשיפוץ חומת בית העלמין. האם הדבר מותר?
אסור לבן לבצע בהוריו טיפול רפואי שעלול להיות כרוך בחבלה והוצאת דם. האם הוא הדין גם לגבי קרובי משפחה אחרים שחייב בכבודם?
האם מותר להשליך לפח ספסלים ישנים של בית הכנסת? האם מותר להציל אותם מן הפח על מנת לעשות בהם תשמישי חול?
חולה דמנציה שמצבו משתנה, לעיתים קשה ולעיתים קל, כיצד יש לקבוע מתי הוא חייב במצוות ומתי פטור?
ניווט בנושאי האתר:
ניווט בנושאי האתר: