שלום לרב,
יש פסיקה שראיתי בפניני הלכה לצורך שיט תענוגות בספינה בשבת.
להבנתי בסיפון שרובו גוים והספינה גדולה ויציבה יש מקום להתיר שיט גם לצורך טיול.
מה נכון למקרה בו הספינה במעגן לאורך השבת?
אשמח למקורות נוספים בנושא, ולשמוע מה חשוב לבדוק בתכנון חופשה שכזו.
שלום וברכה,
לשאלתך על ספינה
יש לדון בשני נושאים מרכזיים:
1. איסור הפלגה בשלושת הימים הקרובים לשבת.
2. איסור הנאה ממלאכה שגוי עושה
ונפרט אחד אחד:
בברייתא בגמרא שבת (יט, א) נאמר: "תנו רבנן: אין מפליגין בספינה פחות משלשה ימים קודם לשבת. במה דברים אמורים – לדבר הרשות, אבל לדבר מצוה – שפיר דמי…" וכן נפסק בשולחן ערוך (אורח חיים רמח, א) וברמ"א: "מותר להפליג בספינה אפי' בערב שבת, אם הולך לדבר מצוה… אבל לדבר הרשות אין מפליגין בספינה פחות מג' ימים קודם השבת. הגה: אבל קודם שלשה ימים שרי…"
אם כן, מעיקר הדין מותר לצאת להפלגה בימים ראשון עד שלישי (מגן אברהם רמח, ב) ויש אומרים עד רביעי [הגר"א רמח, א. ומשמע נטיה להקל כמותו במשנה ברורה (רמח, ד)]. ואם ההפלגה היא לצורך מצווה מותר אפילו ביום שישי כמבואר בגמרא ובשולחן ערוך שם.
אולם יש מקום לומר שבימינו אין איסור להפליג בספינה בימים הסמוכים לשבת גם למטרות נופש וטיול, אך תוך תשומת לב שבפועל ההפלגה לא כרוכה באיסורי שבת והנאה מחילול שבת.
טעם ההיתר הוא משום שהראשונים נחלקו מהו הטעם לאיסור והביאו לכך טעמים רבים ושונים (יעויין בהקדמת המשנה ברורה לסימן שם). השולחן ערוך (רמח, ב) פסק כשיטת הרי"ף (ז: מדפיו) והרמב"ם (שבת ל, יג) שהאיסור הוא משום ביטול עונג שבת לאדם הנמצא בשיט רק מספר מועט של ימים ועדיין לא התרגל לתנודות הים, ורק לעוסק במצווה התירו להיכנס למצב של ביטול מצוות עונג שבת. משום כך הוסיף השולחן ערוך את דברי הרמב"ם בתשובה (המצוטטת בדברי הרב המגיד שבת ל, יג) שבנהרות אין איסור אף שלא במקום מצווה, כיוון שאין בעיה של ביטול עונג שבת. המאירי (בית הבחירה שבת יט.) העיד "שראו שלא נמנעו מעולם להפליג בים אף בערב שבת ולא נשמע להם מי שימחה בדבר". בהמשך נראה מדברי המאירי שיש מקום להתיר כאשר אין בעיה של תנודות הספינה, שכתב: "אלא שיש ללמוד ממנה היתר… שמא בזמנים אלו לכל שהספנים בקיאים בה הרבה ואין כאן צער כל כך" [אך עיינו בכף החיים (רבי יעקב חיים סופר. סימן רמח, יח) שהבין שכוונת המאירי להקל למלחים ולספנים שתמיד רגילים לתנודות הים, ולא לכלל הנוסעים. אולם מהמילה "לכל" לא נראה כדבריו)].
גם במור וקציעה (רמח) מחלק היעב"ץ בין מצב שיש בעיית ביטול עונג שבת למצב שבעיה זו לא קיימת: "שהספינה הולכת מעצמה, נמשכת ע"י הרוח כמו שהוא דרך רוב ספינות הפורשות בים {-שאז יש ביטול עונג שבת}, ובין ציות נהר המתנהגות ע"י בני אדם מלחים וחובלים, או הנמשכות ע"י בהמה ואדם ההולכים על שפת הנהר" {-שאז אין ביטול עונג שבת}.
לאור דברים אלו נראה שבימינו שהספינות משוכללות ובימים שאין בהם סערה לא מרגישים בהן את טלטולי הדרך, הרי שאין איסור להפליג בספינה גם בימים הסמוכים לשבת גם למטרות נופש ובילוי, כיוון שההפלגה לא מבטלת את מצוות עונג שבת [ואדרבא, שבת תוך כדי הפלגה נעימה בספינה מהווה לחלק מהאנשים תוספת לעונג השבת מאשר שבת רגילה בבית]. וכן פסק הרב אלישיב (הובאו דבריו בספר הלכות שבת בשבת חלק א פרק ב הערה 9) להתיר "בספינות של היום שכידוע מוגנות ונינוחות טובא ודרין שם כמו בית מלון…", וכן פסק בפסקי תשובות (רמח, א) [אך עיינו חוט שני (שבת א, פרק ח, א עמ' עב – עג) שאוסר גם בימינו, וכן נקט לחומרא בשמירת שבת כהלכתה (ל, סו)].
אלא שיחד עם זאת, אין די בכך שבימינו ההפלגה לא מבטלת עונג שבת, אלא יש להקפיד שההפלגה לא תהיה כרוכה באיסורי שבת, כגון בהנאה ממלאכה שגוי עושה עבור היהודי. מבואר בגמרא שבת (קכב.) "נר הדלוק במסיבה, אם רוב נכרים – מותר להשתמש לאורה, אם רוב ישראל – אסור." וכן נפסק בשולחן ערוך (אורח חיים רעו, ב) "ישראל ואינו יהודי שהסיבו יחד והדליק אינו יהודי נר, אם רוב אינם יהודים, מותר להשתמש לאורו. ואם רוב ישראל, או אפילו מחצה על מחצה, אסור". לפי זה לכאורה במקרה שלנו שרוב גוים בספינה – הנסיעה מותרת.
אולם המגן אברהם פסק על פי הרמ"א (אורח חיים תקטו, ו, בשם הסמ"ג, בעניין פירות שנלקטו על ידי גוי ביום טוב) שאם ידוע שהגוי עושה גם לצורך היהודי אסור אפילו ברוב גוים, וכן פסק המשנה ברורה (רעו, יז). אולם בביאור הלכה (רעו, ב ד"ה ואם) כתב שהרשב"א חולק על כך, ופסק שהסומך על הרשב"א ועל פשט הסוגיא בבבלי "אין למחות בידו". ובכלכלת שבת (תפארת ישראל על המשניות, דיני מלאכת שבת ט) כתב שאם קונה כרטיס לנסיעה הרי זו הוכחה שהגוי עושה גם עבורו, ולפי המגן אברהם היה צריך להיות אסור, אבל הכלכלת שבת עצמו מתיר, ומסביר שיש חילוק מפירות שנלקטו (סימן תקטו) שם יש חשש שמא ירבה בשבילו, ואילו כאן נר לאחד נר למאה. ובשו"ת חלקת יעקב (חלק א, סימן סו, ג; קלח, ו משם הציטוט) כתב גם כן חילוק זה והעיד "ומעשים בכל יום דאנו נוהגין היתר לנסוע בספינות גדולות של קיטור כשקונין שביתה מערב שבת אף שהישראל כבר קנה הבילעט {=כרטיס נסיעה} והעכו"ם עושה מלאכת הקיטור גם עבור הישראל, ומעשה רב בכל תפוצות ישראל". וכן נראה שנקט להקל בארחות שבת פרק כג הערה צח כשרוב הנוסעים גוים. ובשמירת שבת כהלכתה (ל, סו), הקל גם ברוב הנוסעים יהודים אם זמני ויעדי הנסיעות קבועים בה ללא קשר למספר הנוסעים.
בכל מקרה יש להיזהר לא לבקש מגוי שיעשה מלאכה עבורו. כמו כן לא יאכל מהאוכל של הספינה אם הוכן בשבת, שהרי מאכלים ודאי מכינים אוכל לפי כמות הנוסעים ואם כן הגוי הכין בשבילו. (שמירת שבת כהלכתה ל, סו).
כמו כן צריך "שלא יהא ידוע לנו שאין בעומקם {של המים} עשרה טפחים" (שולחן ערוך רמח, ב), דהיינו: כיוון שאיסור תחומין מדרבנן, ניתן להקל אם יש ספק שאין המים עמוקים ויש בהם איסור תחומין, אך לא במצב שיש ודאי איסור תחומין (משנה ברורה רמח, יג). ומסתמא בדרך כלל ההפלגה היא במים עמוקים שאין בהם איסור תחומין.
לכתחילה יש להימנע מעלייה לספינה בשבת או הגעה ליבשה בשבת בשל בעיות הלכתיות הקשורות בכך. אולם מעיקר הדין אם הספינה יוצאת בשבת יש לקנות בה שביתה מבעוד יום, דהיינו להיכנס לספינה לפני כניסת שבת ולשהות בה עד אחרי צאת הכוכבים. לדעת השולחן ערוך (רמח, ג) צריך להמשיך לשהות בספינה עד שעת ההפלגה (גם אם היא ביום השבת), ולדעת הרמ"א (שם) מספיק לשהות בספינה עד אחרי צאת הכוכבים ונהגו לעשות שם קידוש [ועיינו משנה ברורה (רמח, כב) בהשלכה המעשית של מחלוקת זו על ירידה מהספינה ליבשה במקום אחר].
אם מגיע ליבשה בשבת, רצוי שיישאר בספינה משום שמתעוררות בכך בעיות הלכתיות רבות, ומכל מקום אסור לו להוציא שום דבר מהספינה מרשות לרשות אפילו לא דרכון, משום הוצאה מרשות לרשות, ובמקום צורך יש להיעזר בנכרי. (שמירת שבת כהלכתה ל, סז)
לכן, לסיכום הלכה למעשה ניתן להקל להפליג לטיול בימים הסמוכים לשבת בספינות של ימינו שלא מרגישים בהם את טלטולי הגלים, אך בתנאים הבאים: 1. בעלי הספינה ועובדיה גויים. 2. גם רוב הנוסעים גויים, או שהספינה נוסעת באופן קבוע ללא קשר למספר הנוסעים. 3. יש להניח שכל השבת ההפלגה תהיה במים עמוקים. 4. בכל מקרה יש להיזהר לא לבקש מגוי שיעשה מלאכה עבורו. 5. לא ליהנות מאוכל שבושל בשבת. 6. לכתחילה לא לעלות או לרדת מהספינה בשבת.
בשורות טובות בע"ה
הורדת PDF
ניווט בנושאי האתר:
ניווט בנושאי האתר:
