שלום הרב, יש לנו גינה עם ירקות: אבטיח, מלון, מלפפון, פלפל, עגבניות וחציל.
אנחנו רוצים לשתול על הקו של הגדר גפן, שתהיה גדר יפה.
המרחק מהגדר לערוגות הוא מטר/ מטר וחצי בערך.
האם יש בכך בעיה של כלאיים?
שלום וברכה!
תמיד משמח לראות גינה יפה מצמיחה פירות בארץ ישראל, כל תמונה כזו ממחישה לנו עין בעין את התגשמות נבואת יחזקאל (לו, ח) "וְאַתֶּ֞ם הָרֵ֤י יִשְׂרָאֵל֙ עַנְפְּכֶ֣ם תִּתֵּ֔נוּ וּפֶרְיְכֶ֥ם תִּשְׂא֖וּ לְעַמִּ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל כִּ֥י קֵרְב֖וּ לָבֽוֹא".
לגבי שאלתכם, אכן ישנו איסור מהתורה של "כלאי הכרם" לטעת ירקות או תבואה יחד עם עצי הגפן, ואם אדם עבר על איסור זה אז הגידולים אסורים בהנאה (דברים כב, ט).
אך יש לבאר כמה נידונים בהלכות כלאי הכרם.
מהמשניות של פרקים ד' וה' במסכת כלאים עולה שכאשר מדובר על כרם שלם אז יש צורך להרחיק ארבע אמות, ואם מדובר על גפנים שאינם כרם די להרחיק מהם שישה טפחים, וכך נפסק ברמב"ם (הלכות כלאים פרק ז) ובשולחן ערוך (יורה דעה סימן רצו). מבלי להיכנס לשאלה מה נחשב כרם שלם, הרי ברור שגפן יחידה אינה כרם, ולכן די להרחיק ממנה שישה טפחים בלבד. במשניות שם מבואר שהטעם להרחקות אלו הוא משום שבמרחקים אלו מקובל לעבוד עבודות לצורך הגפנים, בגפן יחידה מקובל לעבוד במרחק של שישה טפחים ממנה, ובכרם שעבודתו רבה ודורשת ציוד רב יותר מקובל לעבוד במרחק של ארבע אמות ממנו (פירוש ר"ש משאנץ למשנה כלאים ד, א).
אמנם אם הגפן נטועה במקום מגודר בגדר גבוהה עשרה טפחים ורחבה ארבעה טפחים, אז יש צורך להרחיק ארבע אמות אפילו מגפן יחידה (רמב"ם ז, כה. שולחן ערוך שם סעיף נה) ובערוך השולחן (ס"ק עו) ביאר הטעם שבמקום כזה הרי כאילו ייחד את כל המתחם לעבודת הגפן כיוון שהמתחם מהווה רשות עצמאית מיוחדת, וכיוון שגם הוא לא ייתכן שיהיה חמור ממקרה של כרם שלם לכן אחרי ארבע אמות גם שם יהיה מותר לזרוע. אך למרות זאת נראה שאצלכם יהיה אפשר להקל ולהרחיק שישה טפחים בלבד, זאת משום שלפי טעמו של ערוך השולחן, לכאורה הדין המחמיר להרחיק ארבע אמות מתייחס רק לגדר שמקיפה את הגפן והזרעים בלבד שאז השטח נחשב כעבודת הגפן, ולא נאמר על גדר שמקיפה גם את הבית או שטחים אחרים שאינם חלק מהגינה (משפטי ארץ קיצור הלכות כלאי הכרם פרק ב הערה 36), בנוסף מסתבר שהוא מתייחס רק לגפן שנטועה בתוך המתחם ולא לגפן שמורכבת על הגדר ששם יותר קשה לראות את השטח כמיוחד לעבודת הגפן. על גבי זאת יש להוסיף שכאשר רוחב השטח המגודר הוא יותר מארבע על ארבע אמות כמו אצלכם, הרי שלשיטת הר"ש משאנץ אין צורך להרחיק יותר מששה טפחים (חזון איש כלאים יא, טז) ואף לשיטת הרמב"ם הצורך להרחיק ארבע אמות בשטח כזה הוא רק מדרבנן (שם ס"ק יח), ולכן במקרה כזה ניתן בהחלט לסמוך על הסברות הנ"ל ולהקל בגדר שמקיפה חלקים אחרים או בגפן שמורכבת על הגדר ולא נטועה בתוכה.
אם כן, כיוון שלהלכה די להרחיק שישה טפחים בלבד, הרי שאפילו לשיעורו המחמיר של החזון איש די במרחק של 60 ס"מ בלבד. עוד חשוב להדגיש שהדין הוא שמודדים את המרחק מגזע הגפן לגבעול הצמחים, ולא מהעלים (רמב"ם שם הלכה א, שו"ע שם סעיף לא), ואמנם אם ענפי הגפן או עלי הגפן מאהילים ממש ישירות על הצמחים יש כאן איסור כלאים (רמב"ם שם ו, יא. שולחן ערוך שם סעיף כז), אך כל עוד זה לא המצב אין צורך למדוד מרחק מהעלים אלא רק מגזע הגפן לגבעול. לכן גם אם בהמשך העלים של הצמחים יתקרבו לגפן, כל עוד לא תהיה מציאות של גפן ישירות מעליהם לא תהיה שום בעיה.
הורדת PDF
ניווט בנושאי האתר:
ניווט בנושאי האתר:
